אריה הס - פרויקט הקנטונים

 

חזון פרויקט הקנטונים בראייה לאומית: פרויקט הקנטונים מכוון לעיצוב וייצוב מדינת ישראל בארץ ישראל בשלמותה כמדינה פדרלית-קנטונלית מפותחת, שוויונית ומשגשגת לרווחת תושביה ושכנותיה, עם דירוג סוציו-אקונומי 7-8 מתוך 10 ויותר בכל חבלי וישובי הארץ, ומגזרי האוכלוסיה ברמת הכנסה שנתית ממוצעת לנפש בשעור מעל 60,000 דולר ויותר.

ישראל בארץ ישראל בשלמותה תמנה עם גוש מדינות פדרליות מפותחות בעולם, בשורה אחת עם שווייץ, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה.       

 

חזון פרויקט הקנטונים בראייה של כל קנטון וקנטון:

 

כל קנטון בולט בדירוג סוציו-אקונומי 7-8 ויותר מתוך 10.

כל קנטון בולט עם רמת הכנסה לנפש מעל 60,000 דולר.

כל קנטון בולט כקנטון ירוק וסולרי מפותח.

 

מספר הקנטונים המוצעים: 36, לפי הפירוט הבא: 

 

1 קנטון ירושלים

23 קנטונים של ישובים יהודים לפי הפירוט הבא:

 

5 קנטונים בגליל ובצפון.

5 קנטונים בגוש דן.

4 קנטונים בשפלה ובשרון.

3 קנטונים בצפון הנגב.

2 קנטונים בדרום הנגב.

קנטון בגולן.

קנטון בבקעת הירדן.

קנטון בים המלח.

קנטון בשומרון.

קנטון ביהודה.

 

12 קנטונים של ישובים ערבים לפי הפירוט הבא:

 

קנטון דרוזי בגולן

קנטון ערבי בגליל

קנטון דרוזי בגליל

קנטון בדואי בדרום 

8 קנטונים של ערביי יהודה והשומרון: חברון, בית לחם, יריחו, רמאללה, קלקיליה, טול כרם, שכם וג׳נין.

 

פרויקט הקנטונים: 8 הנחות עבודה

 

פרויקט הקנטונים מבקש להציג ולקדם מתווה ישראלי ארצי חדשני רב-תכליתי לפיתוח התיישבותי, כלכלי, חברתי וסביבתי של חבלי ארץ ישראל בשלמותה. כמו כן, הצגת מתווה חדשני לקידום מענה ליישוב הסכסוך הישראלי-ערבי בארץ ישראל.

 

גיבוש ויישום המתווה נעשה מתוך ראייה של 8 הנחות עבודה:

 

הנחת עבודה ראשונה: ערך השוויון במובנו הרחב (שוויון חברתי-כלכלי ושוויון הזדמנויות פוליטי) הוא אינטרס וערך ישראלי אסטרטגי, בטחוני, מדיני, חברתי, וכלכלי עליון. ללא שוויון חברתי-כלכלי ושוויון הזדמנויות פוליטי מלא בין יהודים וערבים בארץ ישראל בשלמותה לא תשקוט הארץ ועמה לא תשקוט הקהיליה הבינלאומית. חתירה לשוויון חברתי-כלכלי בין יהודים וערבים בארץ ישראל בשלמותה היא מנוף ומנוע צמיחה שיוביל להגדלת התוצר הלאומי, התמ"ג, להגדלת ההכנסה לנפש ולהגדלת שגשוג המדינה. 

 

הנחת עבודה שניה: גיבוש ויישום תוכנית הקנטונים נעשה מתוך הבנה עמוקה שבנסיבות הקיימות ומתוך נסיון העבר, את ארץ ישראל ואת ירושלים לא ניתן לחלק. ארץ ישראל בשלמותה היא קהילייה בטחונית-מדינית-כלכלית-התיישבותית-אקולגית אחת. היא מרחב תכנון ומחיה אחד. מרחב ירושלים, יהודה, שומרון ובקעת הירדן הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, חבלי ארץ אלה ותושביהם היהודים והערבים מהווים את מזרח ישראל, והם כבר נמצאים באחדות כלכלית, בטחונית, אנרגטית, אקולוגית והתיישבותית, ומחוברים למדינת ישראל עד צוואר. במוקדם או במאוחר, חבלי ארץ אלה יהיו תחת ריבונות ישראל וחוקיה. זה יקרה עם כל המתחייב מכך: הסיכויים להצלחה והסיכונים לכישלון, החסרונות והיתרונות הכרוכים במהלך אסטרטגי-עתידי זה.      

 

הנחת עבודה שלישית: מתווה תוכנית הקנטונים מהווה תמ"א (תכנית מתאר ארצית) המורכבת ומתבססת קודם כל, על 36 תכניות מתאר אסטרטגיות ברמה איזורית. גיבושם ויישומם נעשים בידי מוסדות ממשל איזוריים במעמד חוקתי של קנטון. בנוסף, היא כוללת פירוט מפעלי פיתוח לאומיים אסטרטגיים ארציים. 

 

הנחת עבודה רביעית: גיבוש ויישום רכיבי תמ"א תוכנית הקנטונים נעשה על בסיס היחס הדמוגרפי העכשווי בארץ ישראל בשלמותה בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסיה הלא יהודית העומד על שני שליש יהודים ושליש לא יהודים. בנתונים: כ7.3 מיליון יהודים וכ3.7 מיליון לא יהודים.

 

הנחת עבודה חמישית: גיבוש ומימוש חזון תמ"א תוכנית הקנטונים נעשה מתוך דבקות בתכני ועקרונות מגילת העצמאות. לפי זה, מדינת ישראל בארץ ישראל בשלמותה מוגדרת ומוכרת כמדינת העם היהודי, ומחוייבת לשוויון מלא לכל תושבי ארץ ישראל בשלמותה, יהודים וערבים. כמו כן, חתירה למימוש מחויבות מגילת העצמאות לפיה, "מדינת ישראל תפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה".     

 

הנחת עבודה שישית: צפי היקף אוכלוסיה בארץ ישראל בשלמותה ב2035: כ15 מיליון תושבים, מהם כ10 מיליון יהודים ו5 מיליון לא יהודים. ייצוג ערביי ישראל והפלסטינים ביהודה ושומרון במוסדות הנבחרים של המדינה יהיה בהתאמה ליחס דמוגרפי זה.

לצורך ההדגמה, בתחום הבנייה למגורים, מציעה תמ"א תוכנית הקנטונים לקדם בניית 1,350,000 בתי מגורים, מהם 900,000 בתי מגורים בקנטונים של ישובים יהודים ו450,000 בתי מגורים בקנטונים ערבים. 

בתחום ההשכלה הגבוהה, מדע ומחקר ורפואה, מוצע יחס של 24 אוניברסיטאות מחקר בקנטונים יהודים ו12 אוניברסיטאות מחקר בקנטונים לא יהודים. יחס דומה גם לגבי בתי חולים, אותם מוצע לשדרג כמרכזים רפואיים אוניברסיטאיים.   

 

הנחת עבודה שביעית: תוצאות מהלך ההתנתקות מרצועת עזה ביוזמה ישראלית גרמו למציאות בטחונית קשה ולשלטון חמאס ברצועה. ביהודה והשומרון מתגוררים כחצי מיליון מתיישבים ישראלים. בראייה זו, שום כוח פוליטי בישראל לא יוכל לפנותם ולהתנתק מחבלי ארץ אלה לטובת כינון מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967 שבירתה ירושלים. רצועת עזה היא כיום יישות מדינתית ריבונית ונפרדת מיהודה והשומרון. סיום מוחלט של הסכסוך יבוא בתהליך הדרגתי שרבים סיכוייו להתחיל באמצעות תחילת יישום תוכנית הקנטונים.

 

הנחת עבודה שמינית: קידום תוכנית הקנטונים מחייב את לימוד הרעיון הקנטונלי בכללותו, ובעיקר מתוך לימוד יסודי ומקיף של דגם הממשל הפדרלי-קנטונלי הנהוג בשווייץ ונחשב למתקדם מסוגו בעולם. כמו כן, מלימוד דגמי מדינות פדרליות נוספות בהן: ארה״ב, איחוד אמירויות המפרץ, קנדה ואוסטרליה. 

 

קידום ויישום הליך עיצוב וצמיחת מערך הקנטונים המוצע:

 

מהלך ראשון לכינון תוכנית הקנטונים: הקמת מועצה ציבורית מרחבית

כמהלך ראשון לכינון כל קנטון, מוצע לקדם הקמה של מועצה צבורית מרחבית, בה פעילים וחברים נציגים מכל ישובי הקנטון המוצע: נציגים מערי המרחב, ערי פיתוח, קיבוצים, מושבים, מושבות וישובים קהילתיים.

הליך גיבוש כל מועצה מרחבית כולל קיום דיונים, מפגשים וסדנאות על הצורך הלאומי והאיזורי בכינון מועצה צבורית מרחבית שתעסוק בשלב ראשון בגיבוש חזון אזורי ותמ"א (תכנית מתאר איזורית) לקידום ומימוש החזון שגובש.

בהמשך, יוצעו לתושבי ישראל ולתושבי הרשות הפלסטינית שני מסלולים להתקדמות מקבילה ונפרדת לכינון המסגרת הקנטונלית:

 

1. המסלול הישראלי למעבר ממעמד של מועצה ציבורית מרחבית למעמד של קנטון: בשלב מתקדם, כל מועצה צבורית מרחבית תפעל במישור הממשלתי, הפרלמנטרי והציבורי ברמה מקומית, איזורית וארצית, לקבלת מעמד סטטוטורי של קנטון שיאפשר מימוש מירבי ומיטבי של חזון הקנטון, ללא מעורבות של ביורוקרטיה ממשלתית שתכפה סוגים שונים של מגבלות ורגולציה שימנעו ויקשו על מימוש חזון הקנטון בכללותו.

במידת הצורך, מועצות מרחביות מתארגנות כמסגרת ציבורית רחבת היקף הפועלת ומנהלת מאבק צבורי לעיגון מעמד סטטוטורי חוקתי לקנטונים כדרג ממשל איזורי, בין הממשל המרכזי והממשל המקומי, המופקד על הפיתוח של ישראל בארץ ישראל בשלמותה.   

פעילות זו תיעשה תוך עידוד עוד ועוד תושבים בכל ישובי האיזור לקחת חלק פעיל בדיונים לגיבוש חזון הקנטון, באישור החזון ובקידומו.  

 

2. המסלול הפלסטיני לכינון קנטונים של צבר ישובים פלסטינים ביהודה והשומרון: מלאכת כינון קנטונים של ישובים פלסטינים ביהודה והשומרון תיעשה בדרך של תהליך גיבוש, עיצוב והסבת נפות פלסטיניות שפועלות כיום במסגרת הרשות הפלסטינית לאמירויות, על פי תוכנית האמירויות של ד״ר מרדכי קידר. בהמשך, תיפתח הדלת לכל קנטון במו״מ נפרד להצטרף למדינת ישראל כקנטון מן המניין.

המעמד הסטטוטורי של כל אחד מהקנטונים הפלסטינים, כמעמד הקנטונים הישראלים בצפון, דרום, מערב ומזרח ישראל. כל קנטון פלסטיני יהנה מהקצאה שנתית תקציבית קבועה מתקציב המדינה ככל אחד מהקנטונים.

 

קבלת הקנטונים הפלסטינים לישראל תותנה ב:

 

1. קיום משאל עם קנטונלי בשאלה האם לשמור על מודל האמירות הקיים או להצטרף כקנטון לישראל. קבלת אמירות פלסטינית לישראל ברוב של למעלה מ70%.

2. מעבר מערכות בטחון הפנים והשיטור הפלסטיניות לפיקוח וניהול של המשרד לבטחון פנים ופיקוד משטרת ישראל.

3. מעבר מערכות החינוך וההשכלה לפיקוח וניהול של משרד החינוך הישראלי, התאמת תוכניות הלימודים הפלסטיניות לכל הגילאים לתוכניות לימוד הנוהגות בישראל והנהגת לימודי עברית כמקצוע חובה.

 

אזרוח תושבים פלסטינים במזרח ישראל וזכאות לדמי ביטוח לאומי: מיד עם הצטרפות כל קנטון פלסטיני למדינת ישראל, תוענק לבחירת כל תושב ותושבת פלסטינים בני מעל ל18 שנה, תושבות קנטונלית ישראלית. קבלת תעודת תושבות קנטונלית לכל פלסטיני ופלסטינית בכל קנטון, תותנה באי חברות בארגוני הטרור.

כל נושא תעודת תושבות קנטונלית יהיה שווה בפני החוק הישראלי, זכאי לדמי המוסד לביטוח לאומי, לשרותי בריאות, חינוך ורווחה ולאפשרות לגור, ללמוד ולעבוד בכל מקום בישראל.

 

מתן אזרחות מלאה לפלסטינים נושאי תושבות קנטונלית: כל פלסטיני ופלסטינית, נושאי תעודת תושבות קנטונלית ישראלית בכל אחד מהקנטונים הפלסטינים, שיהיו נכונים להגדיר עצמם כאזרחים ישראלים ויטלו חלק במילוי אחת מהחובות האזרחיות בישראל (בחירה בין שירות בצה״ל, שירות במשטרת ישראל ושירות לאומי), יוכלו לפנות בבקשה לקבלת תעודת אזרחות ישראלית מלאה. הליך קבלת אזרחות ישראלית מלאה יכול להימשך בפרק זמן עד 12 שנים.

 

מקור תקציבי המוסד לביטוח לאומי לזכאים מקרב תושבי הקנטונים הפלסטינים: מקור מימון תשלומי המוסד לביטוח לאומי לפלסטינים נושאי תעודת תושבות קנטונלית, כספים שישראל גובה כיום כמיסים מעובדים פלסטינים בישראל ומעבירה ישירות לרשות הפלסטינית. כספים אלה יופקדו במלואם במוסד לביטוח לאומי. כספים אלה ישמשו באופן בלעדי למימון תשלומי המוסד לביטוח לאומי לפלסטינים נושאי תעודת תושבות קנטונלית ישראלית המתגוררים ביהודה והשומרון.  

 

מוסדות כל אחד מ36 הקנטונים:

 

מועצת הקנטון

מנהלת הקנטון

רשויות הקנטון

בנק הקנטון 

מוזיאון הקנטון

דגל הקנטון

 

היחידה לבטחון פנים ושיטור של הקנטון: בכל קנטון תפעל יחידה לבטחון ושיטור איזורי קנטונלי שתהיה כפופה לפיקוד משטרת ישראל ולמשרד לבטחון פנים. השירות ביחידה זו ייחשב כשירות חובה לאומי.