דע״ה: דרך עשרת השלבים

שלב 1: חשיבה ותיאום

שלב 2: מנקים את השנאה

שלב 3: חופש הביטוי

שלב 4: שיקום ופיתוח סביבתי

שלב 5: שלום בית

שלב 6: זכות הבחירה

שלב 7: דיפלומטיה - הכרה מקומית, אזורית ובינלאומית

שלב 8: צעדים פוליטיים בוני אמון 

שלב 9: הגדרת הברית היהודית-ערבית והשבת ריבונות ישראל

שלב 10: מעמד הר הבית

 

• נספחים לדרך 10 השלבים:

א. ד״ר מרדכי קידר - תוכנית האמירויות

ב. אריה הס - תוכנית הקנטונים

ג. ינון דן קהתי - יוזמת עזה

דרך 10 השלבים להורדה:

פתח דבר:

 

המלחמה בין היהודים והערבים נמשכת כבר יותר מ100 שנים. 

היא עדיין ממשיכה, בדרך זו או אחרת, גם בזמן כתיבת שורות אלה.

כמו הדרך למלחמה, גם הדרך לשלום היא הליכה לעבר הבלתי נודע.

גם המלחמות וגם שלום האמת, שטרם הגיע, כוללים את כולם, בדרך זו או אחרת.

 

לכל אדם ראיית עולם ייחודית משלו והזכות לבחור בעמדה המתאימה ביותר עבורו, ולכן אפשר ומותר לבחור בין:

 

1. הסכמה מלאה עם התוכן הכתוב.

2. הסכמה חלקית עם התוכן הכתוב.

3. אי הסכמה עם התוכן הכתוב. 

 

המהות הבסיסית והפשוטה ביותר של מסמך זה היא להציג גישה שונה ביחס לשאלה ״מהי הדרך הנכונה להתמודדות עם הסכסוך היהודי-ערבי״, ולייצר דיון ציבורי חדש ביחס לשאלה ״מה המתווה הפוליטי העתידי הרצוי של ארץ ישראל״.  

 

מאחר והוא נועד להיות פתוח לדיון, ולכן גם לשינויים, מסמך זה לא יישאר מקובע, והוא איננו מתיימר לחזות או לקבוע מה יהיה מחר, מתוך כבוד למי שבסופו של דבר קובע את העתיד ולאנשים שיממשו אותו בפועל.

 

לפני שניגשים לשאלת הדרך להתמודדות עם הסכסוך, יש לשאול את השאלות הבאות: 

 

1. על מה נלחמים ובשביל מה נלחמים?

2. בהנחה שרוב יושבי הארץ, היהודים והערבים, רוצים שלום בדרך זו או אחרת, מדוע אין שלום?

3. למרות שנעשו בעשרות השנים האחרונות מאמצים כבירים לפתרון הסכסוך, מדוע הוא ממשיך ואף מסלים?

 

שאלות אלה חיוניות להבנת המצב הנוכחי בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. 

 

תופעות שליליות כמו פשע, שחיתות ותאונות דרכים הן חלק מטבע האדם וקיימות עוד משחר ההיסטוריה. קשה עד בלתי אפשרי למגר או לסיים אותן, אך בהחלט ניתן לצמצם ולהפחית אותן. 

בהתאם לכך ובנקודת הזמן הנוכחית, את הסכסוך בלתי אפשרי לסיים בין לילה, וגם בלתי ניתן לנהל אותו על מי מנוחות מבלי לשאת בתוצאות השליליות שלו.

 

על הסכסוך בארץ ישראל משפיעות כרגע שתי תפישות עיקריות: 

 

א. החשיבה האקטיבית - ״כיצד לפתור את הסכסוך״.

ב. החשיבה הפאסיבית - ״כיצד לנהל את הסכסוך״.

 

היציאה משני דפוסי החשיבה החד מימדיים הללו טומנת בחובה את ההזדמנות להתהוותו של אפיק חשיבה חדש, ולמעשה, שילוב בין שניהם: 

 

ג. ״כיצד לצמצם את הסכסוך״ - חשיבה שמתמקדת בעיקר בסוגיית הדרך, המשלבת בין חזון ארוך טווח, מבט מפוכח על המציאות הקיימת, והערכת מצב מחודשת ביחס למה שנוסה בעבר ולא עבד. 

 

יש להשתחרר מהקיבעון המחשבתי שדרש במשך עשרות שנים את השלום עכשיו, ובכל מחיר, וכשל, וגם מהקיבעון המחשבתי שדוגל בחוסר יוזמה ואי התערבות וגרוע מכך, בהשארת היוזמה וההתערבות לבעלי אינטרסים זרים וגורמים בלתי לגיטימיים או בלתי יציגים.

 

סכסוכים טריטוריאליים הינם סכסוכים שכיחים בעולם. עד כה, הניסיונות לפתרון הסכסוך היהודי-ערבי הגיעו מתוך נקודת ההנחה כי זהו סכסוך טריטוריאלי, ולכן הפתרון הוא חלוקה. בניגוד לסכסוכים טריטוריאליים שהגיעו לסיומם באמצעות חלוקת השטח, בסכסוך על ארץ ישראל, ניסיונות החלוקה הובילו ליותר מלחמות ולהסלמת האלימות. ניסיונות החלוקה כשלו מאחר ובבסיסו, מקור הסכסוך הוא בהתנגשות בין עמדות אמוניות ואידיאולוגיות נחושות וסותרות, ולכן חלוקה טריטוריאלית לא תפתור את הבעיה. 

 

למזרח התיכון חוקים וכללי התנהלות השונים מאלו של המערב. באזור שלנו, השלום ניתן לבלתי מנוצח.

 

במהלך ההיסטוריה, סכסוכים על רקע דתי נמשכו מאות שנים. אלה הן החדשות הרעות.

החדשות הטובות הן שבמהלך הדור האחרון נכנסה לחיי היום יום מהפכת המידע, שמזרזת ומאיצה תהליכים תודעתיים, וכלים תקשורתיים להפצת ידע, שלא היו קיימים באותן מאות השנים של מלחמות הדת, הם המובן מאליו היום. מהפכת המידע היא הכלי החשוב ביותר בהיסטוריה להפצת ההשכלה, המודעות וראיית העולם הרחבה. אפשר להשתמש בה להפצת שקרים, כסילות ושנאה, ואפשר להשתמש בה להפצת אמת, חוכמה ושלום.

 

הגעה למצב תודעתי של השכלה, מודעות, וראיית עולם רחבה היא כה חזקה, עד שבשקט ובלי שיחושו בכך, היא גורמת לאנשים אחרים לראות את הדברים מנקודת מבט שאינם יכולים לראות בתחילה. 

היא רבת עוצמה ומושכת, מפני שהיא כוללת את האויב, או בן הברית העתידי, באופן שבו הוא עצמו מזדהה, שכן היא מתחשבת במציאות הקיימת, מתעלה מעל לדאגות ומינוחים קטנוניים, ומכבדת את תבונתו ואת נקודת מבטו הייחודית.

 

הדרך לשינוי התודעה ולצמצום הסכסוך חשובה יותר מהניסיונות לקבוע באופן חד משמעי כיצד בדיוק ייראה המתווה הפוליטי העתידי של הארץ, ולכן יש להתנהל עם שני מצפנים: הראשון ארוך טווח, המכוון לנקודת זמן לא ידועה בעתיד ומגלם את החזון האידיאלי, והשני הוא המציאות בה מתנהלים, בה יש עיכובים, אתגרים ומכשולים. לכן, יש לערוך מבחני מציאות והערכות מצב באופן תדיר על מנת לתאם בין מה נכון לכאן ועכשיו, ומה נכון למצפן החזון.

 

באופן מציאותי, התואם את העובדה שהמלחמה טרם הגיעה לסיומה, ומתוקף האחריות והחובה המוסרית של הריבון להגן על חיי התושבים, הדרך לשלום אמת איננה שוללת את השימוש בכוח. יחד עם זאת, וכמו שכל קרב מגיע לקיצו, בכל יום מתחיל פרק חדש ועמו התחלות חדשות, ולכן יש לשמור על האפשרויות פתוחות ולכלול בתוכן גם את טובת האחר, ובעיקר את טובתם של הילדים משני הצדדים - ובכללם את ילדי האויב והילדים שטרם נולדו.

 

החיים אינם דבר מקובע ונמצאים כל הזמן בתהליך של התהוות, והעולם משתנה כל הזמן ופתוח לשינוי. למעשי האדם היום יש תפקיד בסיוע לקידום השינוי של המחר. השלום מתחיל מהמקום בו האדם לוקח אחריות על מעשיו וגורלו, ויוצר את החיבור בין החומר לרוח לעבר רעיון שגדול ממנו, המכוון אל העתיד. 

 

בעזרת ה׳, תמונת הניצחון שתגיע בעתיד תהיה גדולה יותר מהרצונות והאינטרסים המסוימים של כל צד, למטרת חזון הגדול יותר משניהם גם יחד.

 

לא מדובר כאן בהבאת הצד האחר לצד שלך, אלא בהבאתו לדבר מה גדול יותר, ממנו וגם ממך.

 

 

 

עקרונות היסוד הפוליטיים של דרך 10 השלבים:

 

 

 

• דרך עשרת השלבים לירושלים הינה חלופה רעיונית לתהליך השלום המסורתי ולמתווה אוסלו, ומיועדת למעורבותם ולשיקול דעתם הבלעדי של תושבי ארץ ישראל השלמה.

 

• דרך 10 השלבים עוקפת את הקהילה הבינלאומית, את תעשיית השלום הממומנת על ידי גורמים זרים ואת התפישה הכושלת של ״שתי מדינות לשני עמים״ שהרחיקה את השלום בעשורים האחרונים.

 

• דרך השלבים מבוססת על עקרון הסבלנות וההדרגתיות מתוך הידיעה שהסכסוך ארוך השנים לא יגיע לסיומו בין לילה, ומתוך ההבנה שלמזרח התיכון, בשונה מהמערב, תפישת זמן ייחודית משלו. 

 

• תוכנית זו משקפת דרך בהתהוות ואיננה תהליך מקובע ודוגמטי, אלא מבוססת על הערכות מצב תדירות וחשיבה ביקורתית התואמת את העובדות ההיסטוריות, המציאות המתהווה בשטח והחזון לעתיד משותף בכל הארץ.

 

• אנו דוחים את הרעיון כי גורמים לא יציגים והתערבות בתיווך בעלי אינטרסים זרים יכולה להביא לשלום על ידי חתימה על הסכמים בחסות מעצמות זרות. 

 

• דלת הבית פתוחה גם לקיצוניים שהודרו עד כה מהמשא ומתן, ובעיקר לאלו אשר חיים את השאיפות של בני עמם באופן המלא ביותר ורואים את הארץ כיחידה גאוגרפית אחת שאיננה ניתנת לחלוקה.

 

• הבית מחויב לבחון כל תוכנית פוליטית מקומית ולתמוך בכל פתרון שיאושר על ידי רוב מכריע ובלעדי של תושבי הארץ.

 

• הבית מתנגד לחלוקת הארץ, למתווה ההפרדה ולתוכנית שתי המדינות על בסיס המודל הכושל של הסכם אוסלו.

 

• הבית פועל מתוך אמונה כי עם ישראל חזר לארץ וכי הפלסטינים נשארו בארץ כתוצאה מרצון ה׳ ומייעוד משותף עליו יש לערוך בירור.

 

• הבית שומר על הזכות להמשיך וללטש את דרך 10 השלבים לירושלים עד אשר יבשילו התנאים לנוסחא סופית ומוסכמת.

 

• שלבים 1, 2, ו3 בוצעו בעבר וממשיכים להיות מיושמים בהווה באופן מדורג, ומטרתם לבנות אמון וקשרים בין קהילתיים בין ערבים ויהודים בליבת הארץ. אלו הם השלבים בהם לבית יש השפעה ישירה, ובאמצעותם ישודרגו שאר השלבים בעתיד.

 

• הפתרון הפוליטי אותו מקדם הבית מפורט בשלב 9.

עשרת השלבים

שלב 1: חשיבה ותיאום

 

 

מפגשים בין תושבים מקהילות שכנות ואף עוינות, בהם מתבצע סבב היכרות קצר ותיאום ציפיות בקרב כלל המשתתפים, תכנון פעולות עתידיות ושיח פתוח בעניינים הקשורים לזהות והיסטוריה, המציאות משני עברי המתרס וחלופות רעיוניות למצב הקיים.

 

מפגשים אלה מתקיימים בכל מקום בארץ, בבתי קפה ובבתיהם של חברי הבית. מרבית המפגשים שהתקיימו עד כה נערכו ברחבי גוש עציון, בית לחם וירושלים, מתוך מטרה לתמוך ולקדם את ההתיישבות היהודית ביהודה והשומרון יחד עם זכויות האדם של הערבים באזור.

 

מטרת שלב זה היא להביא אנשים מזהויות, דעות וקהילות שונות, להתבונן כיצד כל אחת ואחד משתלב כפי יכולתו וכישוריו בתמונה הגדולה שמרכיבה את המציאות הכוללת שלנו בארץ, ולקבל ביחד החלטות באופן שמביע אחדות ממקום של הבדלים, לא ממקום של אחידות.  

שלב 2: מנקים את השנאה

 

 

פעולות לבניית אמון בין תושבים וקהילות ברחבי הארץ ויצירת קשרים באמצעות עשייה משותפת על בסיס כבוד בין אדם לאדם ובין אדם לאדמה. הפעולות נעשות ביחד וגם במקביל, על מנת לבטא את ההבדלים והייחודיות של כל תרבות וקהילה.

 

מנקים את השנאה היא היוזמה המרכזית של הבית. הפעילות מכוונת במטרה לייצר סביבה נקייה והנמכת העוינות בין אנשים ובין קהילות, ועל בסיס של אחדות למען השלם שגדול יותר מסך כל מרכיביו השונים - הטבע, המולדת או ארץ הקודש, עליה בפועל אנו רבים ורבים בקרבנו מתייחסים אליה כאל אתר אשפה.

 

״מנקים את השנאה״ הינה שילוב בין עשייה משותפת למען הארץ על בסיס כבוד בין בני אדם והאדמה, בניית אמון בין אנשים מקהילות שונות או עוינות וחינוך למודעות סביבתית, בצניעות וכמעט ללא השקעה כלכלית.

 

חלק מנקים למען אהבת המולדת.

חלק מנקים למען הטבע ואיכות הסביבה. 

חלק מנקים למען קדושת הארץ, ירושלים והר הבית.

 

תהיה הסיבה אשר תהיה, העשייה המשותפת היא למען משהו שגדול יותר מכולנו.

 

זו זכות לחיות בארץ הקודש, ולכן חובה להתייחס אליה בהתאם.

 

משפט שלמה: האישה שבחרה בחלוקת הילד כשלה בטיעון על הזכות לאמהות.

משפט הבית: אנשים שבוחרים בחלוקת המולדת נכשלים בטיעון על הזכויות לארץ.

פסק דין הבית: אשפה תמורת שלום במקום שטחים תמורת שלום.

 

מבחן הבית

 

• אין לאנשים זכות לטעון שהארץ היא ביתם כל עוד הם מתייחסים אליה כמזבלה.

• אין לאדם זכות להתלונן על המציאות כל עוד לא לקח על עצמו אחריות במטרה לעשות את הארץ למקום מחייה נקי וטוב יותר למען כלל תושביה.

• אם בחרת להחרים או להתנגד לניקיון הבית שלנו - כנראה שזה לא הבית שלך.

 

 

 

ספר תהלים, פ״ה

 

ט. אֶשְׁמְעָה--מַה-יְדַבֵּר, הָאֵל ה׳: כִּי, יְדַבֵּר שָׁלוֹם--אֶל-עַמּוֹ וְאֶל-חֲסִידָיו; וְאַל-יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה.

י. אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ; לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ.

יא. חֶסֶד-וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ; צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ.

יב. אֱמֶת, מֵאֶרֶץ תִּצְמָח; וְצֶדֶק, מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף.

 

 

 

המקומות בהם נערכו נקיונות אלה עד כה: צומת גוש עציון, תקוע, חוסאן, ואדי פוכין, מחנה פליטים עיידה, עזה, תל אביב, וירושלים.

שלב 3: חופש הביטוי

 

 

פגישות עם אישי ציבור, מנהיגי דת וקהילה ופעילים מארגונים שונים, ודיון ציבורי באמצעות הרצאות, כנסים והרשתות החברתיות, במטרה לקדם תהליך של בירור כוללני ביחס לענייני הסטוריה, זהות, המציאות בשטח ושינוי תפישתי ביחס לחלופות האפשריות לסטטוס קוו. 

 

הבית מעודד את חופש הביטוי, תרבות הדיון וחופש המידע, ובעיקר את חשיפת החלקים השונים של הפאזל והבאתם לאותו חדר לחשיבה משותפת. לצורך כך, במהלך הדרך התהוו שני סוגים של דיונים ציבוריים שהבית מוציא לפועל:

 

1. דור חדש-דיון חדש: מתן במה לתושבים ופעילים מארגונים שונים מכל רקע ומקום בארץ.

 

הרעיון של כנסים אלו הוא להעמיד את הבמה לרשותם של אנשים פשוטים, ובעיקר לצעירים שאינם אישי ציבור, ולתת להם את הכלים והניסיון לדיבור עם בעלי דעות שונים על מנת שיפתחו את הפוטנציאל שלהם להיות מובילי דעת קהל בעתיד. הבמה בכנסים אלו פתוחה לכל אדם ומכל דעה, והדיון מתחלק לשלושה חלקים עיקריים: 

 

א. עבר (סוגיות הקשורות בהיסטוריה וזהות)

ב. הווה (סוגיות הקשורות במציאות בשטח ובפעילות הנוכחית של הדובר)

ג. עתיד (סוגיות הקשורות ברעיונות לפתרון הסכסוך, בין אם כאלה שכבר עלו לדיון ציבורי ובין אם כאלה שטרם עלו לדיון)

 

2. מהשיח הבטוח לשיח הפתוח: ועידות ופאנלים הכוללים שליחי ציבור, אנשי מערכת הבטחון לשעבר ואנשי השכלה מכל רחבי הקשת הפוליטית. 

 

מחצית מזמן הוועידות מוקדש לשאלות ותשובות של הקהל הרחב.

 

הרעיון של כנסים אלו הוא לתת במה למומחים ואישי ציבור מתחומים שונים, באם חברי כנסת, אנשי צבא לשעבר, אנשי השכלה וראשי ארגונים ופעילים ידועים, על מנת להבין טוב יותר סוגיות שונות הקשורות לסכסוך, ובעיקר, להביא דעות שבדרך כלל לא נחשפות ולא מובאות לדיון בארגוני תעשיית השלום המסורתיים.  

 

 

 

הכנסים העיקריים שהתקיימו עד כה, אשר זמינים לצפייה בערוץ היוטיוב של הבית: 

 

• יהודה גליק (ליכוד) ומוסי רז (מרצ): מדינה אחת או שתי מדינות? 

• אלוף במיל׳ גרשון הכהן: שינויים בעולם המלחמה והשלכתם על תוכנית שתי המדינות. 

• ד״ר מרדכי קידר: תוכנית האמירויות - חשיבה מחודשת ביחס לסכסוך הישראלי פלסטיני. 

• יובל רחמים, שרה העצני כהן, ראג׳י סבאתין וינון דן קהתי: ארגוני השלום ותוכנית שתי המדינות - מה לא עבד, למה זה לא עובד ומה כן יכול לעבוד?

• ישי פליישר, הדובר הבינלאומי של הישוב היהודי בחברון: כבוד עכשיו - דיון פתוח על עתיד ערביי ארץ ישראל.

 

 

 

במימד האישי, פירושה של המילה ״אמת״ הינו מורכב מאחר שלכל אדם יש אמת שונה וייחודית משלו. אחת הדרכים לברר היכן האמת נמצאת היא לאתגר אנשים מתפישות שונות לחשוף אותה מול אלו שמתנגדים, או אמורים להתנגד, לאמת שלהם, ושם גם נמצא את האנשים שנמצאים בצד הנאור של חופש הביטוי. דמוקרטיה אמיתית איננה מתבטאת רק בפתק בקלפי פעם ב4 שנים. דמוקרטיה אמיתית באה לידי ביטוי בעיקר בחירויות הפרט - חופש הביטוי, חופש הבחירה ושיוויון ההזדמנויות. בעל דעה מסוימת שמסרב לקחת חלק בדיון ציבורי או מחרים דיון עם בעלי דיעות השונות משלו, הלכה למעשה חושף את חולשת טיעונו. אם האדם מבסס את עמדתו על עובדות מהעבר, אמונה בצדקת הדרך בהווה וחזון חיובי לעתיד הכלל, ועדיין מתקבל בתגובות נגד של שנאה וחרמות, סימן שההתנגדות מגיעה ממקום של חולשה אידיאולוגית ושהמחרים נמצא בצד הלא נכון של חופש הביטוי ולכן, בצד האנטי דמוקרטי.

 

על מנת לברר ולהבין את הרקע האידיאולוגי של האחר, יש לייצר דיון שמבוסס על הקשבה וכבוד הדדי, וללא מחויבות להסכים עם כל מה שנאמר. באם נסכים עם האחר או לא, אין הדבר אומר שעלינו לוותר על הערכים שחשובים לנו מול האויב או בן הברית העתידי. כמו בתהליך לבניית בריתות, העניין החשוב בדיון מול היריב הוא האפשרות לזהות את נקודות ההסכמה ולבנות מהן תמונה גדולה שמכילה בעת ובעונה אחת דווקא את הניגודים והמחלוקות המהותיות, ולאפשר לזמן ולתהליך לברר אותן תוך כדי התקדמות משותפת. 

 

אלה החיים את מרירות העבר ישארו חלשים ותקועים במקום. למרות שחשוב להתבסס על עובדות היסטוריות, יש לרכז מאמצים ביחס להווה ולעתיד ולא להתמקד רק בסוגיות הקשורות למינוחים ולעוולות העבר, אותו אף אחד לא יוכל לשנות.

 

תוצר הלוואי הרצוי של תהליך בניית התמונה העתידית הגדולה הוא חיזוק והעצמה תודעתית משותפת למען חזון הגדול יותר מכלל החלקים השונים המרכיבים אותו, ובאופן הגיוני כמו במשחק פאזל: ראשית יש לכנס את כלל החלקים השונים, ולאחר מכן לברר אילו חלקים מתאימים למסגרת ואילו מתאימים למרכז התצרף. ההרמוניה תתהווה כאשר החלקים המקומיים והמגוונים שמרכיבים את פאזל החיים בארץ יבינו באופן טבעי את תפקידם ומקומם בתמונה השלמה. 

הבהרה ביחס לשלבים 1, 2, ו3 וייעודם:

 

שלושת השלבים הראשונים הם הטקטיקה והפרקטיקה. הם ניתנים ומיועדים לביצוע באופן פשוט וזול, גם על מנת להשתדל שהתהליך עצמו יהיה טבעי ככל האפשר ולא חומרי, מלאכותי או מאולץ, וגם על מנת לנהוג בדרך ההפוכה לזו של ארגוני תעשיית השלום המסורתיים, שקיבלו במהלך עשרות שנים מליוני דולרים מבלי שהצליחו להביא לתוצאות ממשיות. הבית פועל מתוך ההערכה כי ככל ששלבים אלה יתבצעו, יתרחבו ויצמחו, כך יתפתחו תהליכי ההסדרה בין יהודים וערבים וסוגיות שונות הקשורות בחופש הבחירה והביטוי שחיוניות לתחילת התהליך, וכך גם יגדלו הסיכויים להצלחת המשך הדרך ולהתהוותו של שלום המבוסס על אמת וצדק.

שלב 4: שיקום ופיתוח סביבתי

 

 

קידום מיזמים למען איכות הסביבה ביהודה והשומרון, ים המלח וירושלים, ויצירת מקומות תעסוקה לתושבים הערבים והיהודים באזור.

 

יצירת תהליך להסדרת היחסים הבין קהילתיים על בסיס ריכוז מאמצים למטרה משותפת א-פוליטית, תוך דגש לנושא הטבע ואיכות הסביבה של האדמה אותה כולנו חולקים, שזיהומה משפיע באותה מידה על השכנים הערבים והיהודים. 

 

 

 

ספר בראשית, ב׳

 

טו. וַיִּקַּח ה׳ אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.

 

 

 

מלבד העניין של פיתוח התודעה לאיכות הסביבה ושיקום מרחב החיים המשותף, הרעיון בשלב זה הוא גם לאתגר את מקבלי ההחלטות באמצעות קריאה פומבית לשתף פעולה למען סוגיה שחיוניותה מוסכמת ומקובלת הן על התושבים היהודים והן על הערבים. 

 

במסגרת המאבק על התודעה, גורמים שיחרימו, יתנגדו או יחבלו במיזמים אלה, יתבררו כצבועים ולא לגיטימיים, מאחר ומי שטוען מצד אחד לזכויות על הארץ, אך מאידך מתנגד לשמירה על הטבע, איכות הסביבה והאדמה - כמוהו כאם המזויפת ממשפט שלמה. 

שלב 5: שלום בית

 

 

לפני השלום עם השכנים, קידום תהליך של בניית אחריות קהילתית ואיחוי הפילוג הפנימי באופן נפרד בחברה היהודית-ישראלית ובחברה הפלסטינית-ערבית כאבן דרך לקראת השלבים הבאים. 

 

 

 

ספר משלי, ג׳

 

כז. אַל-תִּמְנַע-טוֹב מִבְּעָלָיו-- בִּהְיוֹת לְאֵל יָדְךָ לַעֲשׂוֹת.

כח. אַל-תֹּאמַר לְרֵעֲךָ, לֵךְ וָשׁוּב--וּמָחָר אֶתֵּן; וְיֵשׁ אִתָּךְ.

כט. אַל-תַּחֲרֹשׁ עַל-רֵעֲךָ רָעָה; וְהוּא-יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ.

ל. אַל-תָּרִיב עִם-אָדָם חִנָּם-- אִם-לֹא גְמָלְךָ רָעָה.

לא. אַל-תְּקַנֵּא, בְּאִישׁ חָמָס; וְאַל-תִּבְחַר, בְּכָל-דְּרָכָיו.

לב. כִּי תוֹעֲבַת ה׳ נָלוֹז; וְאֶת-יְשָׁרִים סוֹדוֹ.

לג. מְאֵרַת ה׳, בְּבֵית רָשָׁע; וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ.

לד. אִם-לַלֵּצִים הוּא-יָלִיץ; וְלַעֲנָוִים, יִתֶּן-חֵן.

לה. כָּבוֹד, חֲכָמִים יִנְחָלוּ; וּכְסִילִים, מֵרִים קָלוֹן.

 

 

 

הקוראן, פרק 9 (סורת התשובה)

 

71. רק המאמינים והמאמינות קרובים זה לזה; הם יבחרו בטוב וימאסו ברע, יתפללו ויחוננו דלים וישמעו בקול אללה ונביאו. אלהים ירחמם, כי אדיר הוא וחכם לב.

 

 

 

ספר שמות, י״ח

 

כא. וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.  

כב. וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ.  

כג. אִם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל-הָעָם הַזֶּה, עַל-מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.

 

 

 

מבלי שיקרה קודם כל שלום בית, הסיכויים לשלום עם השכנים ישארו נמוכים.

 

אחריות קהילתית בין ישובים שכנים ועוינים הינה תהליך שצריך להתחיל ולצמוח מלמטה למעלה, ובאופן ייחודי, פנימי ונפרד בתוך הקהילות השונות, ולבסוף בתיאום משותף בין נציגי הקהילות היהודיות והערביות. כלומר, יש להתחיל בבניית אמון בין יחידים, להמשיך בקבוצות של תושבים מקהילות שכנות וראשי רשויות מקומיות, ולבסוף בדרגים הפוליטיים היציגים והלגיטימיים. לפני אחריות הדדית בין יהודים וערבים, יש צורך לבנות אחריות קהילתית בתוך שתי האוכלוסיות בנפרד ובמקביל. 

 

הסכסוך הפנים פלסטיני גדול יותר בעוצמתו מהסכסוך הפלסטיני-ישראלי.

 

תודעת עם נבחנת בעיקר במידת הערבות ההדדית בין החלקים ממנו הוא מורכב. רמת הערבות ההדדית תעלה, אך רק באופן זמני, ברגעי משבר, בהופעת אויב ובעת מלחמה. בשגרה, ערבות הדדית נבחנת ברמת היציבות והשגשוג המערכתי והמוכנות הציבורית לתפקד במסגרת של חברה מגויסת למאמץ מאוחד.

 

מתוך ההתהוות של שיתוף הפעולה הפנים קהילתי, הורדת רמת השנאה והעוינות בין הקהילות השכנות והתיאום והחשיבה המשותפים בין נציגיהן, ילוטשו ויעוצבו קווי המתאר הפוליטיים המורכבים והמתקדמים יותר של המשך דרך 10 השלבים (שלבים 6, 7, 8, 9 ו10) ובהתאם ל10 העקרונות המדיניים של הבית, המפורטים בשלב 9.

שלב 6: זכות הבחירה

 

 

משאל עם ביחס לקווי המתאר המדיניים שהוסכמו על ידי הקהילות הפועלות בארגון (שלב 9), התחייבות אליהם ואישורם באמצעות קיום שני תנאים: 

 

1. הנהגה לגיטימית ויציגה.

2. רוב שמייצג הסכמה רחבה.

 

 

 

ספר תהלים, קי״ט

 

כט. דֶּרֶךְ-שֶׁקֶר, הָסֵר מִמֶּנִּי; וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי.

ל. דֶּרֶךְ-אֱמוּנָה בָחָרְתִּי; מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי.

 

 

 

כל מתווה פוליטי אשר לו השלכות על כלל מרקם החיים בארץ, חייב לקבל את אישור תושביה והוצאתו לפועל על ידי הנהגה לגיטימית ויציגה שנבחרה על ידי רוב תושבי הארץ. 

 

• הפלסטינים לא השתתפו בבחירות מאז 2006. 

• מאז 2006 נערכו בישראל 6 מערכות בחירות.

• במדינת ישראל מעולם לא התקיים משאל עם ביחס לתהליך שמגדיר את העתיד הפוליטי של הארץ.

 

באם התשובה תהיה ״בעד״ או ״נגד״, קיום משאל עם כלל ארצי הוא האפשרות היחידה לברר בוודאות את רצון העם באופן שלא יותיר מקום לספקות או תהיות.

 

המתווה הפוליטי העקרוני חייב לקבל הסכמה רחבה של מעל ל70% מתושבי הארץ, ולכן עיקר המסר צריך להיות מכוון למכנה הציבורי המשותף הגדול ביותר ולא רק לקבוצות שמייצגות את השוליים, וכל זאת גם מבלי להדיר אף קבוצה מהתהליך עצמו. 

 

המתווה חייב להגיע לאישור תושבי הארץ טרם יישומם של שאר השלבים ובצמוד לערכי חירויות הפרט וחופש הביטוי, תוך שילוב שקיפות ביחס לתהליך הכולל, וללא מעורבות חיצונית. 

 

למרות הרצון הטוב והנכונות לסייע, ועל סמך נסיונות העבר וכשלונות תהליכי השלום הקודמים, במבחן התוצאה ברור כי להתערבויות הפוליטיות הזרות בארצנו יש נטייה לעוות את הדינמיקה הבריאה שצריכה להתהוות באופן טבעי בין תושבי הארץ. לכן, יש להדיר מהתהליך בעלי אינטרסים זרים, באם מקבלי החלטות, מתווכים, או משקיפים. 

 

לתושבי הארץ הזכות הבלעדית לבחור ולהשפיע כיצד ייראה עתידם - חובת ההנהגה הפוליטית לבצע את החלטת הציבור אשר בחר בה לייצגם.

שלב 7: דיפלומטיה - הכרה מקומית, אזורית ובינלאומית

 

 

1. פגישות רשמיות ופומביות בירושלים של נציגי ממשלת וכנסת ישראל עם נציגי ההנהגה הערבית הנבחרת.

2. שליחת נציגים דיפלומטים רשמיים לישראל על ידי כל מדינות הליגה הערבית, כלל מדינות האסלאם והקהילייה הבינלאומית והכרה רשמית ופומבית במדינת ישראל ובפלסטינים כחלק מריבונות ישראל.

3. סיום קבלת המימון הצבאי האמריקאי לישראל והעברתו לשיקום התשתיות הפלסטיניות.

4. יוזמת עזה (מופיעה בנספחים).

 

**** יישום מדורג של שלב 7 יחל לאחר שלב 6. יישום מלא יושלם לאחר שלב 10.

 

מאחר וברית אזורית היא תנאי הכרחי וערבות להמשך יישום שאר השלבים ולהצלחת הברית היהודית-ערבית, סירוב של אחד מהגורמים הבאים - ההנהגה הישראלית, ההנהגה הערבית המקומית והנהגות כלל מדינות ערב והאסלאם לשלב 7, יוביל להשהיית יישומם של שאר השלבים.

 

 

 

ספר ישעיהו, י״א

 

ו. וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.

 

 

 

• לא יתכן שלום אמת בין ישראל וכלל ערביי הארץ ללא שלום אמת כולל ומלא בין ישראל וכלל מדינות ערב והאסלאם.

• אין הצדקה לעוינות ערבית או אסלאמית לישראל כאשר הפלסטינים עצמם כבר אינם אויביה, ועל אחת כמה וכמה, בתהליך של להיות חלק ממנה.

• בהנחה כי התושבים הערביים המקומיים עצמם כבר קיבלו את המתווה הפוליטי (שלב 6), לא תהיה לגיטימציה לאף מדינה ערבית או מוסלמית, כולל איראן, לשלול את קיומה של ישראל ואת יישומה של הברית היהודית-ערבית. 

• מתוך שמירה על כבוד לזהותה ולאינטרסים שלה יחד עם מתן כבוד לזהותם ולאינטרסים של שכניה, על ברית בין מדינת ישראל לערביי הארץ להיות מתועלת למטרת ברית איזורית כוללת. ללא מחויבות של ממשלת ישראל למגילת העצמאות, לחזון הנביאים ולמסר האוניברסלי של עם ישראל, יובא לכדי בירור, ובעיקר לציבור הישראלי, כי מדינת ישראל איננה נאמנה לערכי הליבה של עם ישראל - תורת ישראל.

שלב 8: צעדים פוליטיים בוני אמון

 

 

בהתאם להלך הרוח ולתנאים בשטח שיתפתחו כתוצאה מהשלבים הקודמים, תחילת יישומם של צעדים פוליטיים הדדיים וכינון ועידת פיוס פוליטית רשמית.

 

צעדים פלסטיניים כלפי ישראל:

 

1. בנייה של בתי כנסת בערים הערביות הגדולות ביו״ש והכשרתם לשימוש עבור יהודים.

2. שיקום והשמשה של בית הכנסת העתיק בשכונת א-רימאל בעזה.

3. סיום מוחלט של ההסתה נגד ישראל והיהודים.

4. פירוז מדורג של רצועת עזה.

5. סיום מדורג של ההתנגדות האלימה.

6. שחרור מדורג של אזרחים ישראלים והחזרת גופות מעזה.

 

צעדים ישראליים כלפי הפלסטינים:

 

1. הריסה של מחנה פליטים אל ערוב ובנייה מחודשת שלו כיישוב ירוק ומודרני לערבים.

2. בניית אתר הנצחה לקורבנות הערבים של מלחמת העצמאות בלוד.

3. סיום מדורג של הסגר מעל רצועת עזה.

4. פירוק מדורג של גדר ההפרדה.

5. הורדה מדורגת של המחסומים ביהודה והשומרון.

6. שחרור מדורג של שבויי מלחמה פלסטינים והחזרת גופות הנמצאות בישראל.

 

כינונה של ועידת פיוס שתכלול את שלושת הנושאים הבאים:

 

א. תכנון לפרטי פרטים של המתווה הפוליטי (שלב 9).

ב. הכרה בעוולות ההסטוריות כלפי האחר.

ג. בתנאי לקבלת המתווה הפוליטי - חנינה לדרג המדיני, לדרג הצבאי וללוחמים משני הצדדים.

 

**** יישום מדורג של שלב 8 יחל לאחר שלב 7. יישום מלא יושלם לאחר שלב 10.

 

 

 

ספר משלי, ח׳

 

לה. כִּי מֹצְאִי, מָצָא חַיִּים; וַיָּפֶק רָצוֹן, מה׳.

לו. וְחֹטְאִי, חֹמֵס נַפְשׁוֹ; כָּל-מְשַׂנְאַי, אָהֲבוּ מָוֶת.

 

 

 

כל ניסיון חבלה יוביל להשעיית דרך 10 השלבים, לאיפוס וספירה של 12 חודשי שקט ולהערכת מצב מחודשת בסיומם.

שלב 9: הגדרת הברית היהודית-ערבית והשבת ריבונות ישראל

 

 

 

ספר ויקרא, כ״ה

 

כג. וְהָארֶץ, לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי, הָאָרֶץ: כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם, עִמָּדִי.

 

ספר ויקרא, י״ט

 

לד. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ--כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, ה׳ אֱלֹהֵיכֶם.

 

ספר במדבר, ט״ו

 

טו. הַקָּהָל, חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר: חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה׳.

 

ספר יחזקאל, מ״ז

 

כא. וְחִלַּקְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לָכֶם--לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.  

כב. וְהָיָה, תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה, לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם, אֲשֶׁר-הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם; וְהָיוּ לָכֶם, כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל--אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה, בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.  

כג. וְהָיָה בַשֵּׁבֶט, אֲשֶׁר-גָּר הַגֵּר אִתּוֹ--שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ, נְאֻם אֲדֹנָי ה׳.

 

 

 

• קידום השבת ריבונות ישראל ליהודה והשומרון באמצעות הוספת דרג ממשל אזורי המבוסס על קנטונים למדינת ישראל, אשר יבטיח שיוויון בזכויות האדם ושיוויון הזדמנויות פוליטי לכלל תושביה.

• ניסוח חוקה אחת לכל תושבי ארץ ישראל.

• ממשל אזורי ליהודים ולערבים בישראל: קנטון = אמירות

• שני מעמדות ליהודים וערבים בישראל: 

 

א. תושבות = זכויות אדם

ב. אזרחות = שיוויון הזדמנויות פוליטי

ג. יחס לאויב: התושבות והאזרחות מותנות בקבלת המתווה הפוליטי. המעמד המשותף של התושבות והאזרחות יאפשר לכולנו להילחם יחד בגורמים אשר לא יכבדו את בחירת רוב תושבי הארץ ויבצעו פעולות טרור ואלימות נגד התהליך והמתווה הפוליטי, באם אויבים מבית או מחוץ לארץ. מנעד היחס לאויב ינוע בין עונש מאסר, גירוש מהארץ ומלחמה תוך שימוש באמצעי הכוח העומדים לרשות ישראל. גורמים שיתנגדו באופן אידיאולוגי לתהליך ולמתווה הפוליטי הינם לגיטימיים ולא ייחשבו לאויב.

 

 

 

במקום הניסיון הכושל לחלוקת הארץ ולהקמתה של ישות ריבונית נוספת, אשר במבחן הזמן והתוצאה הוביל אותנו להמשך המלחמה ולמבוי סתום, ובאופן מעשי גם להשקעה במחסומים וחומות וכפועל יוצא מכך, להוצאת ממון ענקית על בטחון וכלי נשק מתקדמים, אנו מציעים להוסיף דרג ממשל חדשני וייחודי למדינת ישראל - ובכך לאפשר פתיחה מדורגת של הדלת לפלסטינים ולקבלתם כחלק בישראל, כתושבים או כאזרחים.

 

 

 

ספר משלי, ג׳

 

יג. אַשְׁרֵי אָדָם, מָצָא חָכְמָה; וְאָדָם, יָפִיק תְּבוּנָה.

יד. כִּי טוֹב סַחְרָהּ, מִסְּחַר-כָּסֶף; וּמֵחָרוּץ, תְּבוּאָתָהּ.

טו. יְקָרָה הִיא, מִפְּנִינִים; וְכָל-חֲפָצֶיךָ, לֹא יִשְׁווּ-בָהּ.

טז. אֹרֶךְ יָמִים, בִּימִינָהּ; בִּשְׂמֹאולָהּ, עֹשֶׁר וְכָבוֹד.

יז. דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם; וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.

 

 

 

הקוראן, פרק 29 (סורת העכביש)

 

46. התווכחו עם עם הספר רק בדרכי נועם, חוץ מאשר עם בני העוולה שבהם. אמרו, אנו מאמינים באשר הורד אלינו ממרומים ובאשר הורד אליכם, ואלוהינו ואלוהיכם אחד הוא, ואנו מתמסרים לו.

 

הקוראן, פרק 17 (סורת המסע הלילי)

 

104. ואמרנו לבני ישראל: התנחלו בארץ: וכאשר תגיע עת ההבטחה, נקבץ אתכם ארצה יחדיו.

 

 

 

ספר ירמיהו, ל״א

 

ז. הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן, וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי-אָרֶץ--בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ, הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו: קָהָל גָּדוֹל, יָשׁוּבוּ הֵנָּה.  

ח. בִּבְכִי יָבֹאוּ, וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם--אוֹלִיכֵם אֶל-נַחֲלֵי מַיִם, בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ: כִּי-הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב, וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא.   

ט. שִׁמְעוּ דְבַר-ה׳ גּוֹיִם, וְהַגִּידוּ בָאִיִּים מִמֶּרְחָק; וְאִמְרוּ, מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ, וּשְׁמָרוֹ, כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ.  

י. כִּי-פָדָה ה׳, אֶת-יַעֲקֹב; וּגְאָלוֹ, מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ.  

 

ספר ישעיהו, י״ד

 

א. כִּי֩ יְרַחֵ֨ם ה׳ אֶֽת־יַעֲקֹ֗ב וּבָחַ֥ר עוֹד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְהִנִּיחָ֖ם עַל־אַדְמָתָ֑ם וְנִלְוָ֤ה הַגֵּר֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְנִסְפְּח֖וּ עַל־בֵּ֥ית יַֽעֲקֹֽב.

 

ספר יחזקאל, ל״ז

 

כה. וְיָשְׁבוּ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ-בָהּ, אֲבוֹתֵיכֶם; וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם, עַד-עוֹלָם, וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם.  

 

 

 

העקרונות המדיניים של הבית:

 

1. מטרתנו ליצור ברית בין מדינת ישראל והעם היהודי לבין הערבים ומגוון השבטים והקהילות בארץ ישראל ולסיים את המלחמה בין העמים.

2. אנו מתנגדים לחלוקת ארץ ישראל וירושלים.

3. אנו מתנגדים להצבת גבולות בתוך הארץ.

4. אנו תומכים בסיום השלטון הצבאי הישראלי על האוכלוסיה הפלסטינית ביהודה והשומרון.

5. אנו תומכים בשיוויון בזכויות האדם לכלל תושבי הארץ (חופש התנועה בכל הארץ, החופש לגור בכל הארץ, שיוויון בפני החוק ובטחון אישי וקולקטיבי בכל רחבי הארץ).

6. אנו תומכים בשיוויון הזדמנויות פוליטי ומתן זכויות וחובות אזרחיות לכלל תושבי הארץ. 

7. אנו תומכים באחדות הכלכלית של כל הארץ.

8. אנו תומכים בהוספת דרג ממשל קנטונלי למדינת ישראל.

9. אנו תומכים בדמוקרטיה השתתפותית.

10. אנו תומכים בניסוח חוקה משותפת לכלל תושבי הארץ.

 

 

 

הברית היהודית-ערבית תכיל, תשלב, ותיישם את השאיפות האנושיות, הלאומיות והרוחניות של עם ישראל יחד עם מגוון הקהילות, התרבויות והזהויות השונות בארץ ישראל, ובהתאם לעקרונות המדיניים של הבית. הניצחון המשותף יתבטא בכך שהיהודים והישראלים יחוו אותו כהשבת ריבונות ישראל לארץ ישראל השלמה, והפלסטינים והערבים יחוו אותו כמדינה דמוקרטית אחת בין הים לנהר. 

 

 

 

אחדות - ולא אחידות.

 

 

 

• הבית מקדם הוספת מערכת ממשל אזורי קנטונלי, המבוססת על שילוב של פדרליזם מערבי (קווי המתאר של הדגם השוויצרי), פדרליזם ערבי (הדגם של איחוד האמירויות הערביות) וערכים מדיניים מתורת ישראל התואמים את המציאות בימינו.

• אנו מוצאים בניסיונות מתקדמים וראויים לציון, כמו תוכנית האמירויות של ד״ר מרדכי קידר ותוכנית הקנטונים של אריה הס, כראויים לקידום, תמיכה ושילוב במתווה המדיני הכולל שלנו. מתוך שילוב ראייתם הפוליטית המזרח תיכונית והמערבית גם יחד, אנו שואבים משני הוגי דעות אלו השראה לתכנון ובניית דגם ממשל חדש וייחודי שהעולם טרם ראה, ולהתאימו לצרכים הייחודיים של הארץ על כלל תושביה, אשר נמצאת כל העת בתהליך של פיתוח והתהוות.

• פירוט על הממשל האזורי הקנטונלי מופיע בנספחים המצורפים לדרך 10 השלבים (תוכנית האמירויות של ד״ר מרדכי קידר ותוכנית הקנטונים של אריה הס).

• מתוך כבוד למחלוקת לשם בירור סוגייה הגדולה מכולנו, דלת הבית פתוחה לדיון כולל ומקומי. בנוסף לאנשים הרואים עמנו עין בעין, אנו מזמינים לדיון חשוב זה גם, ובעיקר, את בעלי הדעות עמם יש לנו מחלוקות המתנגדים למתווה שאנו מקדמים. אנו פתוחים לדיון על כל התוכניות, לרבות אלו שלא תואמות את ערכינו, כולל פתרון 2 המדינות.

• הבית תומך בתפישה המשלבת מספר רעיונות מדיניים התואמים את ערכינו לחזון אחד.

• הבית שומר על הזכות להמשיך ולעצב את שלב 9 עד אשר יבשילו התנאים לנוסחה סופית ומוסכמת.

 

**** יישום מלא של שלב 9 יחל לאחר שלב 10.

 

 

 

בין סוגיות הליבה החריפות והקשות שדורשות התייחסות ובירור בשלב זה, נמצאות: המחלוקת הדמוגרפית, מכירת קרקעות ובתים והשכרת נכסים, צה״ל, משטרת ישראל, הרשות הפלסטינית, מחנות הפליטים ביהודה והשומרון, המקומות הקדושים, רצועת עזה, רמת הגולן, הממשלה, הכנסת, מעמד ירושלים, חוק השבות, זכות השיבה וכו׳.

שלב 10: מעמד הר הבית

 

 

ברית בין העמים וסיום המלחמות.

 

 

 

ספר ישעיהו, ב׳

 

ד. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

 

ספר ישעיהו, י״א

 

ט. לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ, בְּכָל-הַר קָדְשִׁי: כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת-ה׳, כַּמַּיִם, לַיָּם מְכַסִּים.

 

ספר ישעיהו, נ״ו

 

ז. וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי, בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.

 

 

 

המקום הכי סמלי בירושלים ובארץ ישראל, אשר גם מהווה בעיני כלל תושבי הארץ והעולם משהו מאוד משמעותי שחשיבותו גדולה יותר מכלל התרבויות, הזהויות והאמונות גם יחד, הוא מתחם הר הבית בירושלים.

 

התהליך שהחל ב1993 התחיל מלמעלה למטה - מפוליטיקאים, דיקטטורים ומנהיגים. לא מהעם.

הוא התחיל מחוץ לארץ - מבעלי אינטרסים, מנהיגים ודיפלומטים זרים. לא מארץ ישראל.

מעמד החתימה על פיסת הנייר האמריקאית ואישור הסכם השלום נערך בחוץ לארץ - על מדשאות הבית הלבן. לא על הר הבית.

נספחים לדרך 10 השלבים:

א. ד״ר מרדכי קידר - תוכנית האמירויות.

ב. אריה הס - תוכנית הקנטונים.

ג. ינון דן קהתי - יוזמת עזה.

א. ד״ר מרדכי קידר - תוכנית האמירויות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוכנית זו, אשר פותחה על ידי ד״ר מרדכי קידר, מציעה לכשני מיליון ערבים פלסטינים ביהודה והשומרון להיות אזרחים בשמונה ערי מדינה עצמאיות, על בסיס הדגם המשגשג והמצליח של איחוד האמירויות הערביות במפרץ. ערי מדינה אלה הן: חברון, בית לחם, יריחו, רמאללה, טול כרם, קלקיליה, שכם וג׳נין.

 

רקע והקדמה

 

כיום, מדינת ישראל מתמודדת מול 3 איומים עיקריים: האפשרות של איראן גרעינית, מעל 100,000 טילים ורקטות משלושה כיוונים שונים (עזה, לבנון ואיראן) והתוכנית להקמת מדינה פלסטינית במסגרת "פתרון שתי המדינות". שני האיומים הראשונים, הצבאיים, נראים מובנים מאליהם, אך מדוע "פתרון שתי המדינות" מסכן את קיומה של ישראל? ככלות הכול, זו הייתה ועודנה התוכנית העיקרית והיחידה לשלום שהוצבה על שולחן המשא ומתן המדיני בישראל ובקהילייה הבינלאומית, יחד עם מגוון יוזמות שלום ומפות דרכים בינלאומיות. במציאות ובמבחן התוצאה, תכנית זו והחשיבה שבבסיסה הובילה לתוצאות ההפוכות משלום.

 

יצירתה של מדינה פלסטינית מלאכותית, הדורשת את עקירתן של משפחות יהודיות ממקומות בהם אין אוכלוסייה ערבית, תוביל ליצירתם של גבולות בלתי ניתנים להגנה מהמדינה היהודית. הגורמים המתונים כביכול ברשות הפלסטינית ובפת״ח מעוניינים במדינה פלסטינית כשלב ביניים בדרך לחיסול ישראל, והם אינם מנסים אפילו להסתיר את כוונתם זו. חמאס נותר איתן בהתנגדותו לכל הסכם אשר יכיר בישראל כמדינה, כי על פי תפיסת הארגון, לישראל כמדינת יהודים אין זכות קיום אפילו על סנטימטר מרובע. כל הצעה לאיחוד בין חמאס לפת״ח טומנת בחובה סיכון להגברת האיום על ישראל והעם היהודי. התוקפנות נגד ישראל מצד חמאס מתואמת עם הג׳יהאד האסלאמי ופטרונו הראשי איראן, בנוסף לוועדות ההתנגדות העממיות וארגוני טרור אחרים הפועלים ברצועת עזה וממנה.

 

האביב הערבי הוביל למזרח תיכון פחות יציב. ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה שהעולם יכתיב לה מדיניות אשר תקשה יותר על הישרדותו של העם היהודי בארץ אבותיו. על ישראל ליזום פתרון עצמאי שייתן מענה לזכויות האדם ולרווחת הערבים הפלסטינים, כמו גם לתנועה הלאומית הפלסטינית ולג׳יהאד הצבאי. חוסר ההחלטה והמעש רק מזמין מעורבות זרה מבחוץ.

 

טרם הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, ארץ ישראל הייתה תחת כיבוש המנדט הבריטי. אל היהודים, אשר שמרו על נוכחות רציפה של יותר משלושת אלפי שנים בארץ, התייחסו פעמים רבות כפלסטינים מתחילת שנות ה20 של המאה הקודמת ועד ההכרזה על עצמאות ישראל בשנת 1948. שתי דוגמאות המוכיחות את אבחנה חשובה זו: העיתון “Palestine Post” אשר נוסד על ידי יהודי אמריקאי בדצמבר 1932 תחת המנדט הבריטי ותמך במאמץ להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. בשנת 1950, שנתיים לאחר ההכרזה על עצמאות מדינת ישראל, העיתון שינה את שמו ל״ג׳רוזלם פוסט״. בנוסף, מה שהחל כ״תזמורת הסימפונית של פלסטיין״ ידוע היום כ״תזמורת הפילהרמונית הישראלית״.

 

הערבים אשר היגרו לארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כדי לעבוד, לחיות ולשגשג בקרב היהודים, לא רצו להיות מוכרים כפלסטינים עד אשר הדבר הפך לכלי יעיל להתנגדותם למדינה היהודית. בשנת 1964 הוקם אש״פ שהביא ליצירתה של זהות פלסטינית-לאומית חדשה מהזהות הערבית-שבטית שהייתה קיימת עד לפני זמן זה.

 

מבחינה היסטורית, מעולם לא הייתה מדינה פלסטינית-ערבית או אסלאמית עם בירה בירושלים. בירתו של ג'ונד פלסטין (מחוז פלסטין) תחת הכיבוש הערבי במאה השביעית הייתה העיר רמלה, הנמצאת כ-30 ק"מ ממערב לירושלים. חשוב מאוד שאמת היסטורית זו תוכר כבסיס לשלום.

 

אין שטח כבוש ממערב לירדן, יש שטח שנמצא במחלוקת כתוצאה ממלחמות שנכפו על ישראל על ידי מדינות ערביות. כיום, הערבים חיים בתוך מדינת ישראל ובעזה, ביהודה והשומרון. ריכוזי אוכלוסייה ערביים אלה כאן על מנת להישאר, וכך גם מדינת ישראל.

 

עזה היא כבר ישות ריבונית, כיוון שחמאס לקח אותה בכוח מאש"פ ביוני 2007 ובכך ריסק את הרשות הפלסטינית לשתי ישויות נפרדות ועוינות זו לזו. אם ישראל תיאלץ לעזוב את יהודה והשומרון כחלק מהסכם שלום, יתכן מאוד שהחמאס המיליטנטי יותר ישתלט בסופו של דבר על השלטון הנוכחי של הרש"פ/פת"ח, כפי שנעשה בעזה, אם בבחירות (כפי שכבר קרה בינואר 2006) ואם בכוח (כפי שקרה בעזה ביוני 2007). אף אחד לא יכול להבטיח אחרת.

 

בשל החלוקה העדתית לשבטים ופטריוטיזם מקומי, לא סביר שתיווצר יחידה פוליטית מאוחדת ומגובשת שתאחד את מרכזי האוכלוסייה הערבית ביהודה והשומרון או בעזה. הרש"פ/פת״ח וחמאס אינם מייצגים את השאיפות האמיתיות של רוב הערבים שוחרי השלום שרוצים עתיד טוב יותר לילדיהם במסגרת מסורתית וממשל משפחתי מקומי. לכן פתרון שתי המדינות נדון מראש לכישלון ועתידו להיות מושלך לפח האשפה של ההיסטוריה.

 

מדינות מלאכותיות כמו סוריה, עיראק, לוב, סודאן ותימן, וכן המדינה הפלסטינית אם תקום, זקוקות למצוא ולטפח אויב חיצוני כאמצעי לאחד את תושביהן. זו גם הסיבה מדוע חאפז אל אסד נשיא סוריה, מדינה מלאכותית שנוצרה על ידי המערב, לא הצטרף לנשיא מצרים אנואר סאדאת בקמפ דייויד בשנת 1978. אסד אמנם לא היה צריך את המלחמה, אך היה חייב לשמר את מצב המלחמה עם ישראל על מנת לשמור על שלטונו הלא לגיטימי, ולכן, למרות שיכל לקבל את הגולן מהנשיא ג׳ימי קרטר, העדיף להשאיר אותו כבוש בידי ישראל. אותו הדין יהיה גם לגבי המדינה הפלסטינית. מאחר והיא מדינה מלאכותית, היא תהיה חייבת להשאיר את מדינת ישראל כאויב על מנת לייצר אחדות תחת דגלה הלא לגיטימי ולהסיט את הביקורת הפנימית מבית כלפי שליטיה.

 

עקרונות כלליים וקווים מנחים לתוכנית האמירויות:

 

מנהיגות ערבית מצליחה חייבת להיות עצמאית, מקומית ומושרשת היטב, עם בסיס סוציולוגי מסורתי והומוגני. על ישראל והעולם להכיר ולתמוך במנהיגות המקומית במרכזי האוכלוסייה הערבית הפלסטינית, המבקשת לקיים יחסי שלום בר קיימא עם ישראל כמדינות עיר עצמאיות. בגלל שחיתות מתמשכת וסדר יום גלוי נגד ישראל, מנהיגי הרש"פ/פת"ח וחמאס הקדישו כמעט חצי מאה בניסיון עקר להרוס את ישראל ואת כל מה שאזרחיה בנו.

 

עקרונות הפתרון

 

הרשות הפלסטינית: הרש״פ צריכה לסיים את תפקידה ולהעביר את השלטון למשפחות הגדולות המקומיות. היות שהשבטיות נשארה חיה וקיימת בקרב ערביי יו״ש, על מנת להחליף את הרש״פ למבנה פוליטי ערבי שסיכוייו גבוהים לחיי שלום בר קיימא לצד ישראל, יש להתחשב במבנה החברתי והתרבותי של התושבים. כלומר, יש לאמץ את הדגם המדינתי המצליח במזרח התיכון, דוגמת איחוד האמירויות הערביות במפרץ, ולא את דגם המדינה המערבית המודרנית הכושל, דוגמת עיראק, סוריה, לבנון, סודאן ותימן.

 

עזה: יש להתייחס לעזה כמדינה לכל דבר, בדומה לכל אמירות פלסטינית ביו״ש. לעזה יש מוסדות שלטון משלה, גבולות, צבא, משטרה ומערכת שיפוט. מדינת ישראל ידעה לחיות עם מדינות אויב במשך תקופה ארוכה.

 

ערי יהודה והשומרון: שמונה ערי המדינה יכללו את אזורי ג'נין, שכם, רמאללה, יריחו, טול כרם, קלקיליה, בית לחם והחלק הערבי של חברון. לאמירות חברון הפוטנציאל הגבוה ביותר להיות האמירות הראשונה שתוקם, תחת שלטון משפחות תמימי, קוואסמה, ג׳עברי, נתשה ואבו סנינה. גבולות השיפוט של אמירות חברון יכולים לכלול גם את יטא ועוד ערים וכפרים ערביים סמוכים. התושבים המקומיים יהפכו לאזרחים של שמונה האמירויות העצמאיות. כל אג'נדה מתחרה שתנסה לחבל בהתפתחותן של האמירויות הפלסטיניות, תפגע בעתידן של הזדמנויות כלכליות ואזרחיות של אזרחי שמונה המדינות העצמאיות, ולכן מירב הסיכויים שהמשפחות השולטות בכל אמירות יתמודדו בהצלחה מול כל גורם, פנימי או חיצוני, שינסה לערער את שלטונן ולפגוע באינטרסים שלהן. האמירויות הפלסטיניות יוכלו לנהל איחוד פדרלי ביניהן אם תושביהן יהיו מעוניינים בכך.

 

המרחב הכפרי: ישראל תשיב את ריבונותה למרחב הכפרי של יו״ש, ותציע תושבות ואזרחות ישראלית לערבים הגרים בשטחים אלה.

 

יחסי גומלין עם מדינת ישראל: כל אמירות תנהל בנפרד את ענייניה עם ישראל בסוגיות כמו מים, חשמל, תחבורה, מוצא ימי, מוצא לנתב״ג ולירדן.

 

הפליטים: מצב הפליטים הערבים יכול להיפתר רק אם יש יציבות באזור. במלחמת 1948 ברחו וגורשו מאות אלפי תושבים ערבים לקראת המתקפה של מדינות ערב על ישראל. במקביל, ברחו וגורשו ממדינות ערב השכנות למעלה מ-800,000 יהודים, רובם ככולם נקלטו ושוקמו מחדש בהצלחה בישראל. הפליטים הערבים הופלו מאז על ידי מדינות ערב באזור, יחד עם המדיניות המושחתת של אונר״א, כך שאף לא פליט ערבי אחד מעולם לא יושב ושוקם מחדש. המנהל לשעבר של סוכנות אונר״א בירדן, סר אלכסנדר גאלווי, אמר: "מדינות ערב אינן רוצות לפתור את בעיית הפליטים הערבים. הן רוצות לשמור אותה כפצע פתוח... כנשק נגד ישראל." הכישלון הברור של יוזמות השלום, שהתבססו על הנחות שווא במשך עשורים כה רבים, רק מנציח את בעיית הפליטים הערבים ואת הסבל האנושי.

 

 

 

תכנית האמירויות הפלסטיניות היא חלופה בת קיימא המבוססת על הסוציולוגיה הערבית של השבטים בעזה, ביהודה והשומרון. בניגוד לתוכנית להקמת מדינה פלסטינית, ליוזמה זו סיכויים גבוהים יותר להביא יציבות, כבוד, חירות, בטחון ושגשוג לערביי יהודה והשומרון, ולסלול את המשך הדרך לשלום בר קיימא בין ישראל ושכניה.

ב. אריה הס - תוכנית הקנטונים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חזון פרויקט הקנטונים בראייה לאומית: פרויקט הקנטונים מכוון לעיצוב וייצוב מדינת ישראל בארץ ישראל בשלמותה כמדינה פדרלית-קנטונלית מפותחת, שוויונית ומשגשגת לרווחת תושביה ושכנותיה, עם דירוג סוציו-אקונומי 7-8 מתוך 10 ויותר בכל חבלי וישובי הארץ, ומגזרי האוכלוסיה ברמת הכנסה שנתית ממוצעת לנפש בשעור מעל 60,000 דולר ויותר. 

ישראל בארץ ישראל בשלמותה תמנה עם גוש מדינות פדרליות מפותחות בעולם, בשורה אחת עם שווייץ, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה.        

 

חזון פרויקט הקנטונים בראייה של כל קנטון וקנטון:

 

כל קנטון בולט בדירוג סוציו-אקונומי 7-8 ויותר מתוך 10.

כל קנטון בולט עם רמת הכנסה לנפש מעל 60,000 דולר.

כל קנטון בולט כקנטון ירוק וסולרי מפותח.

 

מספר הקנטונים המוצעים: 36, לפי הפירוט הבא:  

 

1 קנטון ירושלים

23 קנטונים של ישובים יהודים לפי הפירוט הבא:

 

5 קנטונים בגליל ובצפון.

5 קנטונים בגוש דן.

4 קנטונים בשפלה ובשרון.

3 קנטונים בצפון הנגב.

2 קנטונים בדרום הנגב.

קנטון בגולן.

קנטון בבקעת הירדן.

קנטון בים המלח.

קנטון בשומרון.

קנטון ביהודה.

 

12 קנטונים של ישובים ערבים לפי הפירוט הבא: 

 

קנטון דרוזי בגולן

קנטון ערבי בגליל 

קנטון דרוזי בגליל

קנטון בדואי בדרום  

8 קנטונים של ערביי יהודה והשומרון: חברון, בית לחם, יריחו, רמאללה, קלקיליה, טול כרם, שכם וג׳נין.

 

 

 

פרויקט הקנטונים: 8 הנחות עבודה:

 

פרויקט הקנטונים מבקש להציג ולקדם מתווה ישראלי ארצי חדשני רב-תכליתי לפיתוח התיישבותי, כלכלי, חברתי וסביבתי של חבלי ארץ ישראל בשלמותה. כמו כן, הצגת מתווה חדשני לקידום מענה ליישוב הסכסוך הישראלי-ערבי בארץ ישראל. 

 

גיבוש ויישום המתווה נעשה מתוך ראייה של 8 הנחות עבודה: 

 

הנחת עבודה ראשונה: ערך השוויון במובנו הרחב (שוויון חברתי-כלכלי ושוויון הזדמנויות פוליטי) הוא אינטרס וערך ישראלי אסטרטגי, בטחוני, מדיני, חברתי, וכלכלי עליון. ללא שוויון חברתי-כלכלי ושוויון הזדמנויות פוליטי מלא בין יהודים וערבים בארץ ישראל בשלמותה לא תשקוט הארץ ועמה לא תשקוט הקהיליה הבינלאומית. חתירה לשוויון חברתי-כלכלי בין יהודים וערבים בארץ ישראל בשלמותה היא מנוף ומנוע צמיחה שיוביל להגדלת התוצר הלאומי, התמ"ג, להגדלת ההכנסה לנפש ולהגדלת שגשוג המדינה.  

 

הנחת עבודה שניה: גיבוש ויישום תוכנית הקנטונים נעשה מתוך הבנה עמוקה שבנסיבות הקיימות ומתוך נסיון העבר, את ארץ ישראל ואת ירושלים לא ניתן לחלק. ארץ ישראל בשלמותה היא קהילייה בטחונית-מדינית-כלכלית-התיישבותית-אקולגית אחת. היא מרחב תכנון ומחיה אחד. מרחב ירושלים, יהודה, שומרון ובקעת הירדן הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, חבלי ארץ אלה ותושביהם היהודים והערבים מהווים את מזרח ישראל, והם כבר נמצאים באחדות כלכלית, בטחונית, אנרגטית, אקולוגית והתיישבותית, ומחוברים למדינת ישראל עד צוואר. במוקדם או במאוחר, חבלי ארץ אלה יהיו תחת ריבונות ישראל וחוקיה. זה יקרה עם כל המתחייב מכך: הסיכויים להצלחה והסיכונים לכישלון, החסרונות והיתרונות הכרוכים במהלך אסטרטגי-עתידי זה.       

 

הנחת עבודה שלישית: מתווה תוכנית הקנטונים מהווה תמ"א (תכנית מתאר ארצית) המורכבת ומתבססת קודם כל, על 36 תכניות מתאר אסטרטגיות ברמה איזורית. גיבושם ויישומם נעשים בידי מוסדות ממשל איזוריים במעמד חוקתי של קנטון. בנוסף, היא כוללת פירוט מפעלי פיתוח לאומיים אסטרטגיים ארציים.  

 

הנחת עבודה רביעית: גיבוש ויישום רכיבי תמ"א תוכנית הקנטונים נעשה על בסיס היחס הדמוגרפי העכשווי בארץ ישראל בשלמותה בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסיה הלא יהודית העומד על שני שליש יהודים ושליש לא יהודים. בנתונים: כ7.3 מיליון יהודים וכ3.7 מיליון לא יהודים. 

 

הנחת עבודה חמישית: גיבוש ומימוש חזון תמ"א תוכנית הקנטונים נעשה מתוך דבקות בתכני ועקרונות מגילת העצמאות. לפי זה, מדינת ישראל בארץ ישראל בשלמותה מוגדרת ומוכרת כמדינת העם היהודי, ומחוייבת לשוויון מלא לכל תושבי ארץ ישראל בשלמותה, יהודים וערבים. כמו כן, חתירה למימוש מחויבות מגילת העצמאות לפיה, "מדינת ישראל תפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה".      

 

הנחת עבודה שישית: צפי היקף אוכלוסיה בארץ ישראל בשלמותה ב2035: כ15 מיליון תושבים, מהם כ10 מיליון יהודים ו5 מיליון לא יהודים. ייצוג ערביי ישראל והפלסטינים ביהודה ושומרון במוסדות הנבחרים של המדינה יהיה בהתאמה ליחס דמוגרפי זה. 

לצורך ההדגמה, בתחום הבנייה למגורים, מציעה תמ"א תוכנית הקנטונים לקדם בניית 1,350,000 בתי מגורים, מהם 900,000 בתי מגורים בקנטונים של ישובים יהודים ו450,000 בתי מגורים בקנטונים ערבים.  

בתחום ההשכלה הגבוהה, מדע ומחקר ורפואה, מוצע יחס של 24 אוניברסיטאות מחקר בקנטונים יהודים ו12 אוניברסיטאות מחקר בקנטונים לא יהודים. יחס דומה גם לגבי בתי חולים, אותם מוצע לשדרג כמרכזים רפואיים אוניברסיטאיים.    

 

הנחת עבודה שביעית: תוצאות מהלך ההתנתקות מרצועת עזה ביוזמה ישראלית גרמו למציאות בטחונית קשה ולשלטון חמאס ברצועה. ביהודה והשומרון מתגוררים כחצי מיליון מתיישבים ישראלים. בראייה זו, שום כוח פוליטי בישראל לא יוכל לפנותם ולהתנתק מחבלי ארץ אלה לטובת כינון מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967 שבירתה ירושלים. רצועת עזה היא כיום יישות מדינתית ריבונית ונפרדת מיהודה והשומרון. סיום מוחלט של הסכסוך יבוא בתהליך הדרגתי שרבים סיכוייו להתחיל באמצעות תחילת יישום תוכנית הקנטונים.

 

הנחת עבודה שמינית: קידום תוכנית הקנטונים מחייב את לימוד הרעיון הקנטונלי בכללותו, ובעיקר מתוך לימוד יסודי ומקיף של דגם הממשל הפדרלי-קנטונלי הנהוג בשווייץ ונחשב למתקדם מסוגו בעולם. כמו כן, מלימוד דגמי מדינות פדרליות נוספות בהן: ארה״ב, איחוד אמירויות המפרץ, קנדה ואוסטרליה.  

 

קידום ויישום הליך עיצוב וצמיחת מערך הקנטונים המוצע 

 

מהלך ראשון לכינון תוכנית הקנטונים: הקמת מועצה ציבורית מרחבית 

כמהלך ראשון לכינון כל קנטון, מוצע לקדם הקמה של מועצה צבורית מרחבית, בה פעילים וחברים נציגים מכל ישובי הקנטון המוצע: נציגים מערי המרחב, ערי פיתוח, קיבוצים, מושבים, מושבות וישובים קהילתיים. 

הליך גיבוש כל מועצה מרחבית כולל קיום דיונים, מפגשים וסדנאות על הצורך הלאומי והאיזורי בכינון מועצה צבורית מרחבית שתעסוק בשלב ראשון בגיבוש חזון אזורי ותמ"א (תכנית מתאר איזורית) לקידום ומימוש החזון שגובש.

בהמשך, יוצעו לתושבי ישראל ולתושבי הרשות הפלסטינית שני מסלולים להתקדמות מקבילה ונפרדת לכינון המסגרת הקנטונלית:

 

 

 

1. המסלול הישראלי למעבר ממעמד של מועצה ציבורית מרחבית למעמד של קנטון: בשלב מתקדם, כל מועצה צבורית מרחבית תפעל במישור הממשלתי, הפרלמנטרי והציבורי ברמה מקומית, איזורית וארצית, לקבלת מעמד סטטוטורי של קנטון שיאפשר מימוש מירבי ומיטבי של חזון הקנטון, ללא מעורבות של ביורוקרטיה ממשלתית שתכפה סוגים שונים של מגבלות ורגולציה שימנעו ויקשו על מימוש חזון הקנטון בכללותו. 

במידת הצורך, מועצות מרחביות מתארגנות כמסגרת ציבורית רחבת היקף הפועלת ומנהלת מאבק צבורי לעיגון מעמד סטטוטורי חוקתי לקנטונים כדרג ממשל איזורי, בין הממשל המרכזי והממשל המקומי, המופקד על הפיתוח של ישראל בארץ ישראל בשלמותה.    

פעילות זו תיעשה תוך עידוד עוד ועוד תושבים בכל ישובי האיזור לקחת חלק פעיל בדיונים לגיבוש חזון הקנטון, באישור החזון ובקידומו.   

 

2. המסלול הפלסטיני לכינון קנטונים של צבר ישובים פלסטינים ביהודה והשומרון: מלאכת כינון קנטונים של ישובים פלסטינים ביהודה והשומרון תיעשה בדרך של תהליך גיבוש, עיצוב והסבת נפות פלסטיניות שפועלות כיום במסגרת הרשות הפלסטינית לאמירויות, על פי תוכנית האמירויות של ד״ר מרדכי קידר. בהמשך, תיפתח הדלת לכל קנטון במו״מ נפרד להצטרף למדינת ישראל כקנטון מן המניין. 

המעמד הסטטוטורי של כל אחד מהקנטונים הפלסטינים, כמעמד הקנטונים הישראלים בצפון, דרום, מערב ומזרח ישראל. כל קנטון פלסטיני יהנה מהקצאה שנתית תקציבית קבועה מתקציב המדינה ככל אחד מהקנטונים. 

 

קבלת הקנטונים הפלסטינים לישראל תותנה ב:

 

1. קיום משאל עם קנטונלי בשאלה האם לשמור על מודל האמירות הקיים או להצטרף כקנטון לישראל. קבלת אמירות פלסטינית לישראל ברוב של למעלה מ70%. 

2. מעבר מערכות בטחון הפנים והשיטור הפלסטיניות לפיקוח וניהול של המשרד לבטחון פנים ופיקוד משטרת ישראל.

3. מעבר מערכות החינוך וההשכלה לפיקוח וניהול של משרד החינוך הישראלי, התאמת תוכניות הלימודים הפלסטיניות לכל הגילאים לתוכניות לימוד הנוהגות בישראל והנהגת לימודי עברית כמקצוע חובה.

 

אזרוח תושבים פלסטינים במזרח ישראל וזכאות לדמי ביטוח לאומי: מיד עם הצטרפות כל קנטון פלסטיני למדינת ישראל, תוענק לבחירת כל תושב ותושבת פלסטינים בני מעל ל18 שנה, תושבות קנטונלית ישראלית. קבלת תעודת תושבות קנטונלית לכל פלסטיני ופלסטינית בכל קנטון, תותנה באי חברות בארגוני הטרור.

כל נושא תעודת תושבות קנטונלית יהיה שווה בפני החוק הישראלי, זכאי לדמי המוסד לביטוח לאומי, לשרותי בריאות, חינוך ורווחה ולאפשרות לגור, ללמוד ולעבוד בכל מקום בישראל. 

 

מתן אזרחות מלאה לפלסטינים נושאי תושבות קנטונלית: כל פלסטיני ופלסטינית, נושאי תעודת תושבות קנטונלית ישראלית בכל אחד מהקנטונים הפלסטינים, שיהיו נכונים להגדיר עצמם כאזרחים ישראלים ויטלו חלק במילוי אחת מהחובות האזרחיות בישראל (בחירה בין שירות בצה״ל, שירות במשטרת ישראל ושירות לאומי), יוכלו לפנות בבקשה לקבלת תעודת אזרחות ישראלית מלאה. הליך קבלת אזרחות ישראלית מלאה יכול להימשך בפרק זמן עד 12 שנים. 

 

מקור תקציבי המוסד לביטוח לאומי לזכאים מקרב תושבי הקנטונים הפלסטינים: מקור מימון תשלומי המוסד לביטוח לאומי לפלסטינים נושאי תעודת תושבות קנטונלית, כספים שישראל גובה כיום כמיסים מעובדים פלסטינים בישראל ומעבירה ישירות לרשות הפלסטינית. כספים אלה יופקדו במלואם במוסד לביטוח לאומי. כספים אלה ישמשו באופן בלעדי למימון תשלומי המוסד לביטוח לאומי לפלסטינים נושאי תעודת תושבות קנטונלית ישראלית המתגוררים ביהודה והשומרון.   

 

מוסדות כל אחד מ36 הקנטונים: 

 

מועצת הקנטון

מנהלת הקנטון

רשויות הקנטון

בנק הקנטון  

מוזיאון הקנטון 

דגל הקנטון

 

היחידה לבטחון פנים ושיטור של הקנטון: בכל קנטון תפעל יחידה לבטחון ושיטור איזורי קנטונלי שתהיה כפופה לפיקוד משטרת ישראל ולמשרד לבטחון פנים. השירות ביחידה זו ייחשב כשירות חובה לאומי.  

ג. ינון דן קהתי: יוזמת עזה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ראשי פרקים

 

א. הרקע 

ב. ההקדמה

ג. הבירור 

ד. מסר ישראלי רשמי ופומבי למנהיגי חמאס 

ה. הכרה ישראלית בעזה כאמירות ריבונית

ו. משאל עם בעזה

ז. דגשים

 

 

 

א. הרקע

 

כבר שנים רבות נמשך הסטטוס קוו שנוצר מאז נסיגת ישראל מעזה והשתלטות החמאס על הרצועה ב2006. 

 

בעוד המערכת הישראלית, ברמת הכלל, נוחלת הצלחות וממשיכה להתחזק כלכלית, צבאית ודיפלומטית, המערכת הפלסטינית ברצועת עזה, בראשות חמאס, היא כישלון ניהולי מובהק אשר נמצא במגמת קריסה והיחלשות מתמדת. 

 

אלו שסובלים מהמצב הם תושבי עוטף עזה הישראלים ובני משפחות חיילי צה״ל והאזרחים המוחזקים בה, שגורלם לא נודע בוודאות גם בעת כתיבת שורות אלה, ותושבי עזה הפלסטינים, אשר רבים מהם נולדו לאחר נסיגת ישראל מהרצועה.

 

לנוכח המציאות בימינו, השאלות העיקריות שדורשות בירור ודיון ציבורי הן:

 

• האם חמאס פרגמטי ומעוניין ברווחת הפלסטינים?

• האם ממשלת ישראל פועלת מספיק למען תושבי עוטף עזה ולשחרור החיילים והאזרחים אשר נמצאים בתוך רצועת עזה?

 

 

 

ב. ההקדמה

 

על ישראל להתחיל וליזום מהלך מדיני מול חמאס, שגם אם לא יצלח, יעביר באופן ברור את המסר התודעתי לפלסטינים, לערבים, לעמי האזור ולקהילייה הבינלאומית, שלארגון חמאס חשוב יותר להמשיך ולשמר את מעמדו ברצועת עזה באמצעות המאבק והשנאה לישראל, מאשר לדאוג לרווחתם, זכויותיהם ואיכות חייהם של תושביו הוא. 

גם אם תיכשל יוזמה מדינית זו, לישראל יהיו סיכויים גבוהים יותר לקבל הסכמה למהלכים חד צדדיים בסוגיות שונות הקשורות לערביי יהודה והשומרון ומול חמאס, הן בדעת הקהל הפנימית והן חיצונית מהקהילייה הבינלאומית, וייתכן שגם לגיטימציה מן התושבים הפלסטינים בעזה ובארץ ישראל.

 

המהלך המוצע יוצא מתוך נקודת הנחה מודעת כי החמאס יתנגד ליוזמה שנועדה לשפר את איכות חיי תושבי עזה לעין ערוך ממצבם כיום, מאשר לקבל אותה ולהיטיב עמם, וכל זאת בשם השמירה על הקנאות והגאווה של הארגון, הפועל יותר כשלוחה של הלאומיות הערבית המתפוררת והג׳יהאד העולמי על ארץ ישראל, ופחות כנציג לגיטימי שאמור לשרת את הציבור, שלא בחר בו מאז 2006.

 

 

 

ג. הבירור

 

על ישראל לנצל את ההזדמנות ולהביא את החמאס לכדי מלכוד תודעתי, כאשר הסיכויים גבוהים שיצא ממנו כשידו על התחתונה:

 

ארגון חמאס:

 

• אם חמאס יסכים להצעה, יסטה מהאידיאולוגיה אליה נשבע ויחדל מלהיות חמאס.

• אם חמאס יסרב להצעה, יובא לידי בירור ובעיקר כלפי האוכלוסיה המקומית בעזה, שהארגון חסר אמינות ואיננו רואה בצרכים המיידיים ורווחת תושבי עזה כאינטרס עליון, ולכן, לא יכול לתפקד כריבון.

 

ממשלת ישראל:

 

• באם ייכשל או יצליח, ישראל תצא עם ידה על העליונה מבחינה תודעתית, מוסרית, ודיפלומטית - הן כלפי הערבים והפלסטינים בארץ ישראל והן כלפי עמי האזור והעולם. 

• אם ממשלת ישראל לא תיזום את המהלך ולא תקבל אחריות לנעשה בדרום ישראל ובישובי עוטף עזה ולא תפעל להשיב את חיילי צה״ל ואזרחי ישראל בתוך עזה, יובא לידי בירור לאזרחי מדינת ישראל, כי הממשלה הנוכחית לא משרתת את האינטרס הלאומי של מדינת ישראל.

 

 

 

ראש חמאס ברצועת עזה, יחיא סנוואר (08.2019): "זה נכון שאנחנו רוצים למנוע מעמנו מלחמה ככל שביכולתנו, אבל אנחנו מייצרים רקטות, חופרים מנהרות ומאמנים את הצעירים. לא נוותר על המשימה הזו למרות ההרעבה והמצור.״

 

יחיא סנוואר, כמו רוב הראשים הבכירים של חמאס, יסרב ליוזמה ויעשה ככל שביכולתו להכשיל אותה על ידי הצבת תנאים לא הגיוניים שאינם תואמים את יחסי הכוחות בין הצדדים, ולכן יכשל במבחן המנהיגות מול בני עמו.

 

יוזמה זו נועדה למנוע מלחמה ככל הניתן, לא מתנה את יישומה בשינוי במדיניות חמאס בסוגיית פירוז עזה וכן מחויבת לשיקום רצועת עזה, שגשוג תושביה ופתיחת שעריה. הסירוב הצפוי של חמאס לקבל אותה יבהיר לתושבי עזה ולפלסטינים ביהודה והשומרון את מה שברור כבר שנים בישראל, כי ההנהגה הפלסטינית איננה אמינה וחמור מכך, מעדיפה את טובתה שלה ואת הגאווה האידיאולוגית על רווחת תושביה וחירותם.

 

כאן יעלו לבירור ציבורי השאלות הבאות: 

 

1. האם ההנהגה הפלסטינית מעוניינית במלחמה בישראל יותר מאשר היא מעוניינת בזכויות האדם וברווחתם של ערביי הארץ?

2. עד כמה ההנהגה הפלסטינית מייצגת את ערביי הארץ?

3. האם ישנה בכלל הנהגה בצד הפלסטיני?

 

 

 

ד. מסר ישראלי רשמי ופומבי למנהיגי חמאס

 

ראש ממשלת ישראל או שר בממשלה ייכנס מסיבת עיתונאים בה יזמין באופן רשמי את מנהיגי חמאס בעזה ובחוץ לארץ, יחיא סנוואר וסלאח ערורי (דוברי עברית) לכנסת ישראל בירושלים, לדיון רציני שבלעדיו לא ניתן יהיה ליישם את הסוגיות הבאות:

 

1. בניית נמל ימי מודרני לרווחת תושבי עזה.

2. בניית תחנת כוח מודרנית ברצועה.

3. בניית מתקני התפלת מים ברצועה.

4. הרחבת מרחב הדייג. 

5. פיתוח ריביירה ימית ואזור סחר חופשי בחופי עזה שייצרו אלפי מקומות עבודה.

6. בפיקוח שב״כ, מתן אישורי עבודה בישראל לכ40,000 פועלים שיוכיחו אי שייכות לארגוני הטרור ברצועה.

7. פתיחה מלאה של מעבר רפיח למצרים.

8. השבת גופות סגן הדר גולדין וסמ״ר אורון שאול הי״ד בתמורה לכל גופות המחבלים בישראל, ושחרור אברה מנגיסטו, הישאם שעבאן א-סייד וג׳ומעה אבראהים אבו ענימה בתמורה לשחרור 30 מחבלים, ללא דם על הידיים, שיגורשו לעזה.

 

• נציג ממשלת ישראל יכריז על היוזמה במסיבת עתונאים על מנת להראות מחויבות ונכונות רשמית - ובכך יכניס את חמאס למרחב התגובה. 

• לחמאס ינתנו 40 ימים על מנת להשיב על ההצעה. אם ישיב בשלילה וינקוט בתגובה אלימה, מדינת ישראל תהיה רשאית לנקוט בצעדים צבאיים ממוקדים נגד ראשי חמאס וכל תשתיותיו בעזה, תוך הימנעות מירבית מפגיעה בתושבים בלתי מעורבים.

• אם חמאס יסכים, תיפתח הדרך ליישום שני הסעיפים הבאים:

 

 

ה. הכרה ישראלית בעזה כאמירות ריבונית

 

בהתאמה עם תוכנית האמירויות של ד״ר מרדכי קידר, ישראל תכיר בשלטון חמאס ברצועה כמדינה מן המניין, כמפורט בשלב 9 בדרך 10 השלבים.

 

 

 

ו. משאל עם בעזה

 

לאחר ההכרה הישראלית, יובא המתווה הפוליטי החדש לאישור תושבי רצועת עזה במשאל עם דמוקרטי. משטר חמאס בעזה יהפוך לאיחוד אמירויות שינוהלו בשיתוף פעולה בין ראשי השבטים המקומיים, פת״ח וחמאס. רצועת עזה תהפוך לשלוש ערי מדינה עצמאיות שיהיו אחראיות על כל תחומי החיים ברצועה, ויוכלו לנהל את יחסי החוץ שלהן עם ישראל, מצרים ושאר מדינות העולם כיחידות נפרדות או כאיחוד פדרלי, בהתאמה עם פרויקט הקנטונים של אריה הס, כמפורט בשלב 9 בדרך 10 השלבים. 

 

 

 

ז. דגשים

 

• מתן 40 ימים לתשובת הנהגת חמאס יעניק פרק זמן סביר לתושבי עזה להביע את עמדתם בעניין, ולברר את הסוגייה גם בדיון הציבורי בישראל.

• עקרון ה״סבר״ (صبر = סבלנות, התמדה) בו דוגל חמאס, מנוצל לקידום השאיפות הפוליטיות שלו וזאת על חשבון רווחתם של תושבי עזה. ישראל, שנמצאת בעמדת כוח וממשיכה להתחזק, יכולה להרשות לעצמה הרבה יותר סבלנות ואורך רוח מהחמאס.

• לא מדובר בתוכנית שלום, אלא ביוזמה לשיקום המעמד החברתי-כלכלי של תושבי עזה ולפתרון אנושי למצוקת המשפחות הישראליות. רק לאחר תחילת המהלך לשיקום הרצועה יהיה ניתן להתחיל ולדבר על סוגיות שקשורות לשלום אמת.

• ממשלת ישראל תיתן ערבויות לבטחון משלחת חמאס באמצעות שגרירות מצרים.

• המהלך לשיקום הרצועה יבוצע במסגרת שביתת נשק של לפחות 4 שנים.

• המימון לעסקה יועבר מכל מדינה שתהיה מעוניינת לסייע לתושבי עזה, בשקיפות מלאה ובתיווך הקהילייה הבינלאומית ובאמצעות פיקוח ישראלי. 

• ישראל יכולה להרשות לעצמה עסקה כזו גם מבלי לדרוש פירוז כולל של הרצועה כתנאי מקדים, מאחר ועליונותה הצבאית איננה מוטלת בספק בעתיד הנראה לעין. על מנת למנוע כל אפשרות להתעצמות צבאית של חמאס וסיכון לריבונות ישראל, העסקה חייבת לכלול מנגנוני בידוק וביטחון קפדניים שיהיו בשליטה ישראלית מלאה. 

• הנמל הימי יהיה בשליטה בטחונית ישראלית מלאה (חיל הים, משטרת ישראל ומג״ב) ומנהל משותף של פקידים מטעם הצד הפלסטיני, הישראלי והמצרי.

• כל ניסיון חבלה או ירי רקטי מרצועת עזה ייענה בעצירה מוחלטת ובהשהיית שיקום הרצועה ל3 חודשים והערכת מצב מחודשת בסיומם.

 

 

 

ספר תהילים, י״א

 

ה. ה׳, צַדִּיק יִבְחָן: וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ.